<h1>ספר התרומות שער נ"ב חלק ב'</h1>
<h2>דף יט:</h2>
גרסינן בב"מ פ"ק ת"ר מצא שובר בשוק בזמן שהאשה מודה יחזיר לבעל אין האשה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה. וכן נמי אם מצא שובר על שטר חוב אחד אם המלוה מודה ששטר חובו פרוע הרי זה יחזיר ללוה, דלמאי ניחוש, דילמא כתבה לשובר בניסן ולא נתנה ללוה עד תשרי ואזיל וזבין ביני ביני לשטר חוב ואתי הלוה ומפיק האי תברא דכתיב בניסן ומפסדי לקוחות שלא כדין, האי חששא ליכא למיחש, דכיון דבאידך אנפא מצי לאפסודינהו, והיכי דמי כגון דמחיל ללוה בתר דזבין שטריה, דהא קי"ל כשמואל שאם חזר ומחלו מחול, הילכך מדכתיב שובר בקושטא ובדיוקא כתביה ניהליה. אין שניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל [אבדה פי"ח הי"א].
